היכן הכי כדאי לפרסם ברשת לאור העובדה כי יותר ויותר צעירים ובני נוער עוזבים את פייסבוק? מהם ערוצי הפרסום האפקטיביים ביותר וכיצד מפרסמים בהם?
מזה מספר חודשים שסקרים מכל רחבי העולם מראים על כך שילדים ונוער הולכים ונוטשים את פייסבוק לטובת רשתות חברתיות נישתיות כמו למשל Whatsapp ו – Snapchat אשר אפשרויות הפרסום בהן מוגבלות למדי עד בלתי קיימות.
למעשה, מספיק להסתכל על הנתונים אודות הגולשים הישראלים אותם חשפה פייסבוק כבר בבמאי 2013 על מנת להבין עד כמה תמונת המצב מדאיגה מבחינתם של מפרסמים הפונים לקהל היעד הזה : כצפוי, רוב המשתמשים הם בגיל 18-24 (כמעט 28%) שהוא עדיין גבולי מבחינת המפרסמים, אך חלקם של המשתמשים המבוגרים יותר (25-35) הוא כמעט זהה ואפילו המשתמשים בגילאים 35-44 תופסים כ – 15% מכלל המשתמשים. בני נוער בגילאים 13-17 תופסים כ – 13% בלבד… (למרות שסביר להניח שישנה גם קבוצה של משתמשים צעירים עוד יותר שמשקרת לגבי גילה ולכן ייתכן כי הנתונים מעוותים מעט).
בנוסף לכך, סקר דומה של TNS גם הוא ישן- מיולי 2013 מציג מגמה דומה ולפיה הצעירים ובני הנוער לא היו מהססים לוותר על אפליקציית הפייסבוק לטובת אפליקציות חברתיות אחרות. מה השתנה מאז? כלום, רק נהירה נוספת לאפליקציות חברתיות אחרות. על חשבון פייסבוק. אולי העובדה שפייסבוק רכשו את אינסטגרם ומאפשרים לפרסם במודעות "סטורי" בפורמט שיש שיגידו מעט דומה וכזה שנותן פייט לסנאפצ'ט
ערוצי פרסום נוספים
לאור הנתונים האלו, נשאלת השאלה היכן כדאי למפרסמים לפרסם כדי למשוך את הילדים ובני הנוער, והתשובה היא שישנם מספר ערוצים נוספים הידועים כמקור משיכה עיקרי לפלח אוכלוסיה זה:
1.אתרי אינטרנט מסורתיים לילדים ונוער : לדוגמה, יו-יו, מומו הפרה, נט גיימס
2.משחקי און ליין ועולמות וירטואליים (מיקמק, אקולוקו)
3.אפליקציות סלולאריות המציגות פרסומות או מקושרות למותג מסוים
אתרי אינטרנט ועולמות וירטואלים
כאשר מדובר על אתרי אינטרנט מסורתיים לילדים, הפרסום מתבצע בצורה פשוטה יחסית באמצעות רכישת מדיה ישירות מאתר האינטרנט המדובר, לרוב על פי מודל של תשלום קבוע לכל אלף חשיפות, אך חשוב לוודא כי האתר יכול לספק למפרסם מערכת סטטיסטיקה מפורטת אודות כמות החשיפות הכוללת בכל יום.
אפשרות דומה היא לפרסם בתוך משחקי און ליין דרך חברה המתווכת בין המפרסם לבין רשת של אתרים המאפשרים לילדים ונוער לשחק במשחקים שונים. אחת מן הרשתות הגדולות בתחום הייתה MochiMedia.
לעומת זאת, כאשר מדובר על עולמות וירטואלים, הפרסום עשוי להיות מאתגר יותר מכיוון שהאינטרס של המפתחים הוא לשמור על סביבה סטרילית מגירויים חיצונים. לפיכך, פרסום בעולמות וירטואליים בדרך כלל דורש שיתוף פעולה ברמה עמוקה יותר כגון מיני משחק או חדר נפרד המוקדש למוצרים של המפרסם. מסיבה זו, ברוב המקרים, רק מותגים גדולים יכולים להרשות לעצמם להשתמש בפלטפורמות הללו.
רכש מדיה באפליקציות ובניית אפליקציות ייעודיות
עד כה התייחסנו בעיקר לגלישה ברשת האינטרנט המסורתית, אך עם המעבר של יותר ויותר צעירים ובני נוער לגלישה בסלולאר, יש לשים את הדעת גם על פרסום בתוך אפליקציות סלולאריות. לרוב מדובר באפליקציות חינמיות עם סליידר של פרסומות באחד מצידי המסך. לדוגמה, אפליקציית שאזאם לזיהוי שירים או אפליקציות המציגות זמני אוטובוסים.
מרבית האפליקציות משתמשות ברשת הפרסום של AdMob שנקנתה על ידי גוגל ולכן ניתן לפרסם בה בקלות באמצעות Adwords. יש להדגיש שאין קשר בין AdMob לאנדרואיד, כך שהרשת פעילה גם באפליקצות iOS (מוצרי אפל). היתרון המשמעותי מבחינת המפרסמים הוא כמובן שניתן להגביל את המיקוד הגיאוגרפי של המשתמשים, כמו גם את הגיל שלהם ואף לפרסם באפליקציות ספציפיות לפי ה – ID שלהן.
אפשרות פרסום נוספת המיועדת בעיקר למותגים היא השקת אפליקציה ייעודית לפרסום של מוצר מסוים וחברות רבות בארץ כגון אסם ועוף טוב כבר עושות זאת, לעיתים בשיתוף עם קמפיינים בטלוויזיה. למרות שאפליקציה ייעודית נותנת חשיפה רבה מכיוון שהיא מתווספת למסך הבית של המשתמש, מבחינה כספית זוהי האופציה היקרה ביותר.
קצת על האתיקה של הפרסום לילדים ונוער ברשת
לסיום, חשוב להזכיר מספר עקרונות מנחים אודות פרסום לילדים ונוער ברשת, ובמיוחד לאור החשיפה של חברת אקיוטק שחייבה אלפי ישראלים על שירותים שונים ומשונים וביניהם גם משחקוני טריוויה אליהם נרשמו גולשים צעירים.
מרבית משרדי הפרסום בארץ כיום סבורים כי למרות מאמצי הכנסת להגן על ילדים ונוער באמצעות חקיקת חוקים, הרי שרשת האינטרנט היא חיה אחרת בהשוואה לפרסומים בטלוויזיה מכיוון שקשה מאוד לאכוף את התוכן הפרסומי באלפי אתרים שונים. עקב כך, המצב ברשת הישראלית כיום פרוץ למדי ולעיתים קשה להבדיל בין פרסום לגיטימי לבין הטעיה (ראו את מחקרו של מיקי זלנסקי מ – 2010). לפיכך, באופן מעט מדאיג, עיקר האחריות על חינוך לגלישה נכונה נופל על ההורים, אך חלק גדול מהם מצפים כי מערכת החינוך תעשה זאת בעבורם, דבר הקורה רק לעיתים נדירות למרות יוזמות כאלו ואחרות להגברת המודעות לאינטרנט בטוח.
בשורה התחתונה, בתור מפרסמים, רצוי לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולדאוג לכך שניתן להבחין בקלות בין הפרסומים שלכם לבין שאר התוכן במדיה בה אתם מפרסמים. כמו כן, אם אתם מציעים חיוב חודשי מתמשך, יש לציין זאת במפורש.
